לאחר קריאת המאמרים וכתיבת העבודה, הבנתי את נושא החקר שלי בצורה טובה ומובנת יותר. ידע זה תרם לי המון לגיבוש הרעיון הסופי לעבודתי ונתן לי נקודות מבט שונות להתבוננות. ידע זה יהווה בסיס לעבודת החקר וכך גם לעבודת הצילום. בחלק הראשון של הסקירה, רוזין(2012) ובהן- מזרחי (2020) מציגות את נושא המגדריות בכל הקשור לאמנות ואופנה. רוזין (2012) מציגה את הקשר בין אמנות לאנשים בעלי זהויות מגדר שונות, היא מציינת שבלי האמנות לא יכולנו להבין את השונה או האחר, ושמין ביולוגי אינו קבוע והוא יכול להתשנות ואנו כחברה לא יכולים להיכנע לתכתיבים חשוכים. 

לירז (2020) מציגה את נושא המגדר באופנה ובגודל ההשפעה שלו עלינו בתקופה האחרונה בעיקר בזכות בני הנוער שלא נכנעים לתכתיבי חברה ודורשים שוויון מגדרי ומיני. היא מציגה את ההשפעה של בני הנוער והמגדר על תעשיית האופנה שהוציאה קולקציות ובגדים שנחשבים א- בינאריים שמתאימים לכל המגדריים בלי יוצא מן הכלל. 

בנוסף לכך, החיבור בין שתי הצלמות מיכל חלבין וכרמן טיארה נתן לי עוד נקודת מבט על רעיונות הפרויקט והצורה בה אני רוצה לשקף את המצולם בצורה הטובה ביותר. הגבול הדק בין גבריות לנשיות ששתיהן מציגות יכול מאוד לעזור לי בפרויקט הסופי ואני מקווה להציג אותו מנקודת מבטי וישקף אותי ואת דעותי. 

ובסופו של דבר, הבן אדם שהשפיע על כל הסדרה הזו והוא היה המוטיבציה שלי להתעסק בנושא זה מלכתחילה, הוא הזמר הארי סטיילס, שהשפיע עליי השנה בצורה מדהימה ועזר לי לפתוח את הראש ולהסתכל מחוץ לקופסה ולהבין שמגדר, כיום בשנת 2020 לא אמור להיות נושא שמשפיע כל כך הרבה עלינו כחברה וכאידינדואלים, אנו צריכים לנהוג איתו בחופשיות במקום בנוקשות ולתת מקום לאחר ולשונה כדי להתפתח ולצמוח לחברה טובה ונעימה יותר המקבלת את האחר.

 בעבודתי ארצה לקחת את נושא המגדר לעולמי האישי יותר ולהציג מנקודת המבט שלי וכך ישקף אותי ואת דעותיי בצורה הטובה ביותר.